במהלך שלוש השנים האלו היית לנו הרבה יותר ממחנך- היית חבר, איש שיחה, יועץ ומדריך.

לא ניתן לתאר במילים את הכרת התודה שלנו אליך- על כך שתמיד היית זמין, על שתמיד תמכת ולא התאכזבת, על שתמיד הצלחת לעזור לנו ולעודד אותנו, ובעיקר על שסבלת אותנו במשך שלוש השנים האלו.

אף אחד מאיתנו לא היה יכול לבקש מחנך טוב יותר לתקופת התיכון. עברת יחד איתנו את התקופה המשמעותית והחשובה ביותר בחיים שלנו, בה עוצבו האופי והאישיות שלנו, ואתה תמיד תהיה חלק בלתי נפרד מהם.

מעבר לכל עזרה ותמיכה שהצעת לנו, תמיד הרגשנו שאתה מבין את הבעיות שלנו ולא מבקר אותן בציניות, תמיד יודע להגיד את המילה הנכונה ולעזור לנו להמשיך הלאה.

תודה גם על הפעמים שבהם ריסנת אותנו, הראת לנו איפה עובר הגבול והסברת לנו שלא כל דרישה, או תלונה היא הגיונית. גם זאת ידעת לעשות ברוך ובהבנה שתמיד אפיינו אותך.

נזכור תמיד את כל הדאגה האמיתית והכנה שלך כלפינו בימים, בלילות, בחגים ובשבתות. את הפעילויות המעשירות, החוויות, הטיולים, הבדיחות והעידודים.

תמיד ידעת להבין אותנו גם כשחשבת שלא. אכפת לך מכל אחד ואחת מאיתנו ומכל תלמיד הנקרה בדרכך. אתה רואה כל אחד ואחת מאיתנו בתור עולם שלם, נפרד ומורכב, ולא ככלל של ציונים ומספרים.

איתך תמיד ידענו שיש מישהו שמחכה לנו בבית – הספר שבאמת אכפת לו מאיתנו.

מעבר לכל דמות חינוכית, היית לנו לחבר, רע, שאיתו אנו יכולים לדבר על הכול, כמו שהרגשנו שאתה מדבר איתנו. תמיד הייתה בינינו תחושת הדדיות, שנהייתה כה נדירה ביחסים בין מורים לתלמידים כיום.

לסיום, אנו מאחלים לך הצלחה בכל דרך בה תחליט להמשיך. אנו בטוחים כי תהיה דמות משמעותית בחייהם של בני נוער נוספים רבים,

ואתה יכול להיות בטוח שאנחנו לעולם לא נשכח אותך!!!

אחרי שלוש שנים שחלפו להן בן רגע, זהו הזמן להגיד לך תודה.

תודה על שלוש שנים של חינוך, של תמיכה, של אהבה ושל משפחה.

תודה לך על כך שהיית לנו כאם הדואגת לילדיה שיצליחו בדרך החיים.

תודה על הרגעים הטובים, השמחים, הקשים, המרגשים והמלמדים.

תודה לך שתמיד היית שם בשבילנו, שצחקת איתנו ושעזרת לנו לגבור על מכשולים לאורך הדרך המשותפת שלנו בבית הספר.

אנחנו שמחים כי נפלה בחלקנו הזכות להתחנך תחת חסותך ברגענו האחרונים כתלמידים וכנערים מתבגרים. הענקת לנו שק של ערכים שיוביל אותנו בדרך אנושית, ישרה ומוצלחת לקראת הצבא המחכה לנו מעבר לפינה.

זאת היא לא פרידה, אלא זאת התחלה חדשה.

אנו מודים לך

באהבה, י"ב

כשרק נכנסנו לבית הספר נתקלנו בהפתעה – פגשנו מורה ישירה ואלגנטית, שלא מפחדת לומר מה שהיא חושבת, לדבר איתנו בגובה העיניים, ושחותרת לעשות את הבלתי אפשרי – לאחד אותנו לכיתה. גם אנחנו הצלחנו לערער אותך: בכל זאת, אנחנו לא פנימיונים. אבל תוך זמן קצר הצלחנו להתאים את עצמנו אחד לשני:

לימדת אותנו שמתמטיקה זה לא הכל בחיים, שלפעמים אפשר למרוד בסמכות, ואיך לקחת יותר בקלות לוחות זמנים ולא להילחץ גם כשמאחרים. הרי בכל זאת, לאחר קצת (או הרבה) זה חלק ממה שהופך אותנו למושלמים. בעזרתך הבנו שבית הספר הוא לא רק הכנה לחיים הבוגרים – הוא מקום להנות ולנצל עד כמה שאנחנו יכולים את שנות הנעורים שלנו. תמיד דאגת להביא לנו דברים מעבר – סדנת צילום וסדנת כתיבה שנתנו לנו להביע את עצמנו, הרצאות מעניינות (מפיך ומפי אחרים) וגם סתם "לדבר על הרגשות שלנו" בשיעורי חונכות.

למרות שאין לנו כיתת לימוד קבועה ידענו שתמיד נוכל לבוא ולהתנחל במשרד שלך (בין אם את נמצאת שם או לא), לעצור לרגע מהמירוץ המתמשך של התיכון, ולשקוע איתך בשיחה פילוסופית על מטרות, קשיים, תפקידים, קצת דת וקצת פוליטיקה, מדי פעם רכילות, והרבה הרבה שיח פורה, מפתח וציני.

אף על פי שאנחנו כיתת חונכות מיוחדת, שדורשת הרבה תשומת לב, אופטימיות וחוש הומור ציני, הצלחת בסוף שלוש השנים הללו להתחבר לכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי ולגעת בליבנו. בסיום שלוש שנות לימודנו בתיכון אנחנו יוצאים כקבוצת חונכות מגובשת, בה לכל אחד יש מקום להתבטא ולצמוח, וכל זאת תודות לך.

אנחנו רוצים להודות לך על שנות החינוך הנפלאות, על הסיפורים ששיתפת איתנו ועל הסבלנות, הנחרצות והחן שמאפיינים אותך (וכמובן גם על שיעורי ההיסטוריה המעניינים), ומאחלים לך להמשיך בצמיחה האישית שלך, ולהצליח להוות מקור ביטחון והעצמה לעוד ועוד תלמידים, בדיוק כמו שהיית לנו.

כבר מתגעגעים ותמיד אוהבים

לפני שלוש שנים אלינו הגעת, עם מרץ ורצון לעשות את הטוב ביותר כדי שנצליח.הגענו עם יאוש אך את החדרת בנו מוטיבציה ,רצון ,יכולת והכי חשוב אמונה בעצמנו .
בשלוש שנים הללו, היו עליות ומורדות, בכי וצחוק, רגעים שמחים יותר ושמחים פחות- אך גם ברגעים הפחות טובים, גילית מסירות רבה, ולא איבדת ולו במעט את המרץ, הנחישות והרצון שלך לעשות את הטוב ביותר.
במהלך השלוש שנים שעברנו יחד זכינו להכיר מורה נפלאה, ומעבר לכך – אדם מדהים.
לא נשכח שכשביקרנו בפולין, את היית לכתף תומכת, תמיד הענקת לנו תחושה טובה, תחושה של בית: דאגת לשלוח לנו יומן מסע ולהתעניין בהודעות למרות שלא יצאת איתנו – ותמיד העלת חיוך, דאגת שיגיע לכל ילד מכתב מהבית – שריגש וחיזק כל אחד מאיתנו, והכי חשוב – תמיד היית שם בשבילנו כשהיינו צריכים.
תודה לך על המסירות והדאגה האין סופית, על העזרה בכל כך הרבה תחומים, על ההקשבה והתמיכה הרבה, וכמובן- על זה שתמיד דאגת שלא נשאר רעבים ,בכל זאת עד שעות מאוחרת … לכן הבאת לנו תמיד חטיפים ,סוכריות ולעולם לא החסרת מאיתנו דבר ..את מודל להערצה .
מאחלים לך מכל הלב והנשמה, שתישארי אדם נפלא כמו שאת, , אדם אחראי ורציני ועם זאת אדם חם, דואג ואוהב.
ללא ספק לימדת אותנו רבות על איך להיות אנשים טובים .
בשבילנו את לא עוד סתם מורה, את מורה לחיים, את גרמת לנו להבין הרבה דברים שבמשך 9 שנות לימוד לא הצלחנו להבין.
את חדרת לנו ללב, ואם יש משהו שנזכור מכל התקופה הזאת, זה רק את הרגעים היפים, אנחנו רוצים להודות לך על שהחזקת אותנו וגרמת לנו לא לוותר.. לא נתת לנו להיכשל, עמדת בדרכינו ונלחמת על כל אחד ואחת מאיתנו.
אם רק היה אפשר לתאר לך כמה את מדהימה! תודה על כל הרגעים שהיית לצידנו, ותמכת בנו, תודה על שלא השארת אותנו לבד אף פעם. שתמיד ייעצת לנו רק טוב וכרגע אנחנו במרחק נגיעה מהתייצבות בבקו"ם, אז רק לפני שאנחנו פורסים כנפיים ועפים, כובשים את העולם עם החינוך שלך !
מקווים שלעולם לא תשכחי אותנו, כל הרגעים היפים, הפחות, המצחיקים, הכועסים.. גם לצעקות שלך נתגעגע 🙂
אוהבים בלי סוף ומודים לך על כל דקה ודקה שהקדשת לנו.

.מאחלים לך המון הצלחה בחיים, בכל דרך שרק תבחרי ובכל דבר שתעשי.
אוהבים תמיד ובלי סוף ומקווים שאנחנו חלק בלתי נפרד מימך

נפגשנו בתחילת כיתה י׳. הגענו לתיכון לזרועותיך- מחנך משוגע, שונה מאיך שמגדירים מחנך, בהתחלה אפילו נראית די משונה!
אבל תוך מספר ימים כבר גילנו שבתוך החזות המשונה והמצחיקה מסתתר אדם מדהים.
תמכת בנו תמיד על אף כל הבעיות שהינו עושים לך מול המורות… עזרת ברגעים הקשים, הענקת לנו תחושה של בטחון, הקשבת וייעצת ולעולם לא וויתרת עלינו! תמיד ידעת שמתחת לכל הבעיות מסתתרים גוזלים מתוקים, והאמנת שנגיע הכי רחוק שאפשר!
ואכן כך קרה, אנו מאושרים על השינוי שחל בנו מכיתה י׳ ועד יב׳, שמילדים פרועים הפכנו להיות יותר קשובים, ידענו לנצל את הכשרונות שלנו ואכן הגענו רחוק. ובלעדייך, זה לא היה קורה, ללא התמיכה, העזרה והדאגה.
אז מרק שלנו, לא נשכח לעולם את הבדיחות שלך בכל שיעור שאולי אותם לא תמיד הבנו, אבל בהחלט מהם השכלנו. לא נשכח את הבוקר טוב המפורסם שלך בכל טיול שנתי, וכמובן את השיר שמאפיין אותך- תפוח בדבש בכל טקס של ראש השנה.
……אל תאבד את הילד שבך שהופך אותך לכל כך מיוחד ואהוב, תישאר כמו שאתה כי זה מה שכבש את כולנו מההתחלה.
אולי היית עבורנו מחנך, מורה להיסטוריה ולאזרחות אבל הכי הרבה לימדת אותנו לעשות מה שאנו אוהבים, ושלפעמים זה בסדר לא להיות לגמרי מרוכזים וקצת לעשות שטויות
אוהבים אותך מאוד! אתה חלק עצום מאיתנו, אתה אדם מדהים, ובהחלט הכיתה הבאה שלך תזכה במחנך מדהים, תרנגול ששומר על גוזליו.
אוהבים, הגוזלים שעוזבים את הקן פורשים כנפיים ועפים, אבל אל תדאג תמיד נזכור לחזור ולבקר!

כיתה…… , מחזור …… , 2017

ל………..

ושוב לפני סיום, ועוד תקופה נגמרת וחוויה טובה נזכרת עם בואו של הסוף

אנחנו מבקשים להודות לך על שלוש שנים בונות, מעצימות, מאתגרות וחווייתיות.
אנחנו מודים לך על שנתת מעצמך עבורנו, ועל שנתת לנו להרגיש לידך בנוח.
עוד ראויה להודיה היא חווית הלימוד המשמעותית, הדינמית והייחודית שלך, שמתבטאת בין היתר בהבלחות ציניות שעושות את ההבדל בין שיעור ממוצע לשיעור פצצה!
בנוסף, היכולת שלך להחדיר בנו עניין ולעורר דיון בשיעוריך, היא כלי קדוש למורה, שתורם להבנת החומר והפנמתו.
תודה על שעזרת לנו והתחשבת בנו בתקופות הקשות והעמוסות, ונתת לנו לפרוק תסכול וזעם, גם אם לעתים עברנו את הגבולות, והואשם ה"ממסד" המרושע!

מודים אנו גם על היותך בן אדם, במובן הערכי של המילה. את נענית לבקשותינו, מתעניינת ומקשיבה, גם כשמדובר על נושאים חוץ-בית-ספריים.
זה שאכפת לך מאתנו כבני אדם, ולא רק כמכונות ציונים, וזה שאת מדברת אתנו בגובה העיניים – זה כלל לא מובן מאליו, ואנחנו לרגע לא שוכחים את זה.
לא נשכח את הרוח הנחשוני הסוער בך, שכאמור מתבטא לא רק בין ארבעה קירות ולוח.
במסגרת נחשון הענקת לנו כלים ומיומנויות רבים, וכמו כן הצטברו גם חוויות רבות: למדנו להופיע ולדבר מול קהל, בנינו קטפולטות וירינו מהן, העלנו הצגה מרתקת שעסקה בערך החיים מול ערך הדמוקרטיה, העברנו שעורים משמעותיים בנושאים יצחק רבין ז"ל, ירושלים וכלכלה, היינו הנבחרים לשתף פעולה עם בית חולים רמב"ם, והרשימה ממשיכה…

המכתב הזה נכתב מהמקום הכן ביותר של כל אחת ואחד מתלמידי הכתה.
הרושם שאת מותירה בנו הוא עצום – למדנו ממך המון, והיי בטוחה שאת מודל לחיקוי עבורנו, בתחום המקצועי, האישי והערכי.
ושוב חוזר הניגון המוכר והידוע המבשר על סוף דבר. רק שהפעם זה קצת אחרת. יותר נוגה. סיימנו בית ספר. זהו. "משבר האושר והדווי".
תודה שהייתי לצדנו בשנים האחרונות שלנו בביתנו השני והיית לאם שנייה.
"הלעד ימי השחרות?" לצערנו לא. אף אחד מאתנו לא היה מתנגד לאיזו "שנת שירות" עם …………. – מחנכת, חברה, מופת.
אוהבים מאד, נפגש במדים, כתה יב5.

שלוש שנים תחת הנהגתך

ואין כדוגמתך ליושר וכנות אינסוף

איך אפשר לסכם שלוש שנים עמוסות חוויות שעברנו יחד בשלושת השנים האחרונות?

הכל התחיל מכיתה י' שבה עלינו ….. סביבה חדשה ולא מוכרת, תלמידים חדשים שבסופו של דבר הפכו להיות חברים לחיים – לא ידענו מה עומד לפנינו. וכבר אז, ממפגש החונכות הראשון, את היית קשובה, הסברת, ותמכת בנו, וכך גם היה לכל אורך הדרך.

עברת איתנו דרך ארוכה שלובת חוויות רבות בין אם זה ההתנדבות בבית החולים פלימן, לשם לקחת אותנו להתנדבות משמעותית מאין כמוה, ובין אם זה חגיגת סוף השנה של י"א בחוף הים, עם משחקי החברה. בין לבין היו שלל אירועים ופעילויות שהיוו חוויות משמעותיות בתהליך התבגרותנו והתפתחותנו מנערים למבוגרים, תהליך שאת לקחת בו חלק משמעותי ורחב. תרומותייך לחברה, מעידים על הבן אדם המדהים שאת, ואנחנו שמחים שהזדמן לנו להכיר חלקים מאופייך הנעים והמחבק.

רצינו להגיד לך תודה. תודה על כל האהבה והחום שהרעפת עלינו, כמו אמא שנייה. תודה שהיית כאן ברגעים הטובים וגם באלה שפחות, את היית שם כדי לעזור להרים אותנו למעלה ולהזכיר לנו שלכל משבר יש פתרון. זכינו להכיר מורה ומחנכת נפלאה, ומעבר לכך – אדם חכם, מדהים ועוזר.

אז לסיכום, תודה על הכל! תודה שלקחת חלק משמעותי כל כך בחיינו ואנחנו מאחלים לך המון בהצלחה בהמשך חייך עם בעלך, ועם חונכותך הבאה, שאנחנו בטוחים שתהווי מחנכת מדהימה גם בשבילם!

אוהבים וכבר מתגעגעים,

רצינו להגיד לך תודה. תודה על שלוש שנים נפלאות בהן אתה תמכת, ייעצת, הארת והערת כשצריך אך בעיקר אהבת מכל הלב. אין לנו די מילים להביע את הערכתנו הרבה כלפיך.

במהלך שלוש השנים שעברו מאז הגענו לבית בירם כנערים צעירים היית לנו לאוזן קשבת וחוף מבטחים, בכל שעות היממה, באופן שראוי להערצה. סייעת לנו בכל צומת דרכים אשר עמדנו לפניה, בין אם בתחומי בית הספר או בחיינו האישיים, עזרת לנו לפתור כל בעיה בה נתקלנו במסגרת הלימודים ובעיקר עמדת לצדנו ברגעים משמעותיים בחיינו- קשים ושמחים כאחד- לאורך כל הדרך.

היה לנו לכבוד להיות המחזור האחרון בו היית לחונך בבית-הספר, תפקיד אשר ביצעת במסירות רבה ומחויבות מלאה.

היית לנו מודל לחיקוי ודוגמא למופת והענקת לכל אחד מאתנו יחס אישי וחלק מזמנך היקר בכל עת.

בשעות המחנך שקיימת נתת לכל אחד מאתנו במה ואפשרת לנו להעלות על סדר היום נושאים שמעניינים, מטרידים או מעסיקים אותנו בחיינו האישיים או במסגרת הבית ספרית, סייעת לנו לנהל דיונים עמוקים וענייניים, עודדת אותנו להביע את דעתנו בפתיחות וגרמת לפורום הכיתתי להיות מקום נעים ובטוח להיות חלק ממנו. אך יותר מכל, היית לנו דמות משמעותית במסע הפיכתנו לאנשים מעורבים, משפיעים ומשמעותיים רגע לפני שאנו עוזבים את המסגרת הדומיננטית ביותר בחיינו עד כה וממשיכים הלאה, כל אחד לדרכו.

אנו, תלמידי י״ב 7, מוקירים תודה על כך שזכינו במחנך יוצא דופן שליווה אותנו בשלוש השנים האחרונות. דאגת לכל אחד מאתנו כאילו היינו ילדייך האישיים, הצבת אותנו בראש מעייניך, הוצאת את הטוב ביותר מאתנו, הגנת עלינו במידת הצורך וחינכת אותנו יום ביומו.

תרומתך לעיצובנו כבני אדם ערכיים, עצמאיים, מיוחדים ומוכנים להמשך הדרך היא בלתי ניתנת לתיאור. שלושת השנים שעברנו היו לנו לשנים מעצימות ומשמעותיות הודות לך.

אנו בטוחים כי תשפיע על עוד אנשים רבים כפי שהשפעת עלינו.

מאחלים לך המון הצלחה בהמשך הדרך, שלא תפסיק לשאוף, להגשים וכמובן להנות ממעשיך.

תמיד מאחוריך בכל דבר!

באהבה,

זוכרת איך קיבלת אותנו בספטמבר 2014? היינו קטנים ומעצבנים, כמו שאנחנו עכשיו רק בלי הקטנים 😉
קיבלת אותנו ישר אל תוך החיבוק האוהב והחם שלך ומיד הרגשנו בבית. שלוש השנים האלו לא היו אותו דבר בלעדייך, ואין ספק שאת חלק עצום מהן.
שניה לפני שאנחנו עוזבים ועולים על מדים, ננסה לסכם ולהודות כמה שאפשר על התקופה הבלתי נשכחת שבילינו יחד.
שלוש השנים האלו היו עמוסות, ולא קלות, ויחד עם זאת מדהימות ומהנות. רצינו להודות לך עליהן ועל כל מה שהן כללו בתוכן: שיעורי חינוך ואזרחות, טיולים, הפסקות בבית התלמיד, ערבי כיתה בבתים ואינסוף פעילויות יצירתיות ומגניבות.
אין ספק שזכינו בך. את לא מורה – את אימא! דאגת לנו כמו לילדים שלך בין אם זה בדברים החשובים ובין אם זה בשטויות ובפינוקים שלנו. תמיד היית בשבילנו אוזן קשבת, עזרת כשצריך, ותמיד נתת עצה נכונה כדי שלא נלך לאיבוד.
הכיתה שלנו היא בהחלט אתגר ואנחנו חושבים שכולם יסכימו עם זה, שהצלחת להתמודד עם האתגר הזה הכי טוב שאפשר: גידלת אותנו לאהוב ולכבד, להיות אזרחים טובים ואנשים איכותיים לפחות כמוך. תודה.
אולי כיתה י"ב נגמרה וסיימנו 12 שנות לימוד, אבל ברור לנו שזה לא הסוף. איתך הקשר ישמר לעוד הרבה זמן, אנחנו נמשיך לשתף אותך, להתייעץ איתך ולנצל את העובדה שיש לנו אותך.
מאחלים לך את כל ההצלחה שבעולם בהמשך דרכך, לא משנה לאן היא ממשיכה, בטוחים שתעשי את זה הכי טוב שאפשר ועם כל הנשמה, כי כזאת את. תמשיכי להשקיע את כל כולך במה שתעשי כמו שהשקעת בנו ולנצל כל רגע כמו שרק את יודעת. אל תורידי אף צבע מהבגדים ויותר חשוב שלא תורידי אפילו צבע אחד מהאופי, כי זה אחד הדברים הכי מדהימים ומיוחדים בך.
מודים לך על המסע המדהים שעברנו ושמחים שעברנו אותו איתך. מצטערים על כל הרגעים שהיינו בלתי נסבלים, ומקווים שיותר מהרגעים האלו היו רגעים שתזכרי בחיוב ותשמחי להיזכר בהם. תהיי בטוחה שאצל כל אחד מאיתנו נשארו רגעים כאלה בזיכרון ופינה בלב בשבילך.
לסיכום, אנחנו מודים לך על כל רגע, אוהבים יותר מהיכולת של המילים לתאר וכבר מתגעגעים.

שלך, י"ב 3 שתמיד בראש.

במהלך שלוש השנים האחרונות, שימשת לנו כמחנכת אכפתית ואוהבת, שהייתה לצדנו לאורך כל הדרך, בכל תחום בחיינו.  היית בשבילנו דמות אימהית.  תמיד התעניינת, רצית לעזור, ודאגת שיהיה לנו את הטוב ביותר, גם ברגעי משבר, לחץ וייאוש. תמיד ידעת מתי להושיט עזרה, לדחוף אותנו חזרה לדרך הנכונה כשקצת טעינו. . . היית לאוזן קשבת ואנו יכולנו לסמוך עלייך ולשתף בכל מה שעובר בראשנו. . .

עברנו אתך המון חוויות, אם במסע לפולין, במסעות גדנ"ע ובסמינרים, וכל אחד מהם יהיה זכור לנו תמיד כחוויה משמעותית ומהנה. בשעות המחנך, דאגת שהרוח הקבוצתית תהיה חיובית ושמחה, תוך כדי כבוד הדדי והקשבה לאחר.  

תמיד היית כאן בשבילנו, אפשרת לנו לדבר אתך בפתיחות על כל נושא, מתוך ידיעה שנקבל את התשובות הרגישות, הנכונות והטובות ביותר. לאורך השנים שלווית אותנו, הרגשנו שבכל בעיה עזרת ועשית את מירב המאמצים, על מנת לתת לנו מענה.

בשנה הבאה את תרכזי את שכבת כיתות י', וללא ספק התפקיד מגיע לך!

אנו בטוחים שקיבלת אותו בזכות תכונותייך הנפלאות, העבודה הקשה והמאמצים הרבים שאת משקיעה בכל.  מאחלים לך המון הצלחה  ורק טוב בדרכך החדשה! 

תישארי בן אדם מדהים כמו שאת!

באהבה ובהערכה ענקית,

אחרי 3 שנים איתך, ברק, אנו מתחילים להבין את החיים.
היית בשבילנו אב ואם, עזרת לנו באהבה גדולה,
אף על פי שהרבה פעמים הרגזנו ועשינו בכוונה…
יודעים שלא קלים ופשוטים היינו.
יודעים כי המון צרות עשינו.
יודעים שמזל שמורה לחנ"ג היה המחנך שלנו, כי תמיד איחרנו,
אחרינו רדפת, ואותנו מכל מקום לבית הספר הבאת.
תמיד היית זמין עבורנו גם ביום וגם בלילה בכל בעיה, צרה,
תמיד כשפנינו אליך, לנו עזרת-
ידענו תמיד, שיש לנו דלת פתוחה אליך,
ובטוחים כי תמיד דלתך תהיה פתוחה עבורנו.
אנו מוקירים את אהבתך ועשייתך עבורנו.
היית לנו מורה, מחנך ודמות שתלווה אותנו תמיד.
אוהבים ומתגעגעים
כולנו

י"ב ………….

עינת היקרה,

עוד ביום הראשון היו סבבינו המון פרצופים חלקם מוכרים וחלקם פחות, ומולנו פרצוף אחד מחויך שמוכן לקבל אותנו בזרועות פתוחות מלאות חום, אהבה, שפע מוטיבציה ורצון להעניק לנו את כל שברשותו.

רצינו להודות לך על שלוש שנים נהדרות, שנים של הנאה, הקשבה, תמיכה וגם לא מעט (כן גם זה..) ויכוחים אך תמיד נלחמת ונתת מעל ומעבר ממש כמו אמא, דחפת אותנו לפעול להתגבש ובעיקר להוציא מעצמנו את המיטב בכל מחיר, הצלחת לסלול נתיב אל כל אחד מאתנו מבלי לוותר על אף אחד.

בנוסף ברצוננו להודות לך על העזרה ברגעים הקשים, הייעוץ המתמיד, על החוכמה ששאבנו ממך, הנתינה וטוב ליבך.

מעבר למחנכת, היית לנו חברה, תמיד כנה, אוהבת ודואגת.

גם כשכיתה י״ב תהיה מאחורינו, לא נשכח את חיבוקייך בעת הצורך, את האנושיות וטוב הלב שטרחת להקרין כלפינו.

אנחנו יודעים שלא תמיד היה לך קל, אבל אנחנו מקווים שתמיד תשמרי לנו מקום קטן בלב כמו שאנחנו נשמור לך בעתיד.

רגע לפני שדרכינו נפרדות וכל אחד ממשיך במסלול חייו, אנו רוצים להזכיר לך משהו– כל נתיב ודרך בחייו של אדם משנה אותו והופכת אותו לקצת יותר. אך לא רק הדרך היא המעצימה את האדם והופכת אותו ליותר, אלא גם האנשים שאיתו, מורי הדרך שלו. במקרה שלנו, זו היית את עינת, ללא ספק.

לעולם לא יהיו מילים גדולות מספיק כדי להביע את הכרת התודה ואת האהבה אלייך!!

אוהבים ומודים ללא סוף, הילדים שלך או בשמנו השני– הכיתה שלך,

י״ב3 אומ״ץ

כך תמו להם שלוש שנים מסעירות, מלאות חוויות, הרפתקאות והרבה זיכרונות,
כל כך הרבה שאי אפשר לסכם אותם בכמה שורות.
הגענו לכיתה י' מקבץ של ילדים צעירים חסרי ביטחון וממש לא קשורים זה לזה. אף
אחד לא האמין שזה יעבוד חוץ ממך. רק את, עם הקסם המיוחד שלך האמנת בנו ולאט לאט הפכת אותנו למשפחה חמה ומגובשת! בכל הזדמנות מארגנים את הארוחות הכי שוות, השיחות ב"ווצאפ" שעות על גבי שעות ובעיקר ההווי והחברויות בין כל הבנים והבנות.
את סימונה היית האמא שלנו לא רק בשעות בית הספר. נתת לנו את כל כולך, דאגת לנו בלי הפסקה- שנצליח, שנהיה מאושרים ושתמיד יהיה לנו עם מי לדבר. דאגת שנלמד, ודחפת אותנו כדי שנגיע למקומות הכי רחוקים שאפשר, לימדת אותנו לשאוף לשחקים והראית לנו את הדרך להגשים את השאיפות והחלומות הכי גדולים. ומצד שני גם כשהיה לנו במשהו קצת קשה, לא משנה מה הייתה הבעיה, מהקלה ביותר לקשה ביותר, תמיד היית שם בשבילנו, למרות שגם לך היה קשה ועמוס, תמיד שמת אותנו בעדיפות ראשונה!
סימונה היקרה, בוודאות ניתן לומר כי זכינו בך! את מודל לחיקוי של כל אחד ואחת מאיתנו. הענקת לנו בלי סוף מחוכמתך וטוב ליבך. אומרים שבחיים נתקלים בהמון אנשים שישפיעו ומשפיעים על חיינו בדרכים שונות, ואת סימונה השפעת עלינו בדרך הכי טובה שיש! את כמות הידע והערכים שקיבלנו ממך לא ניתן לאמוד. הפכת קבוצה של ילדים לאנשים בוגרים ואיכותיים שהעתיד מאיר להם פנים.
כולנו בני אדם טובים יותר בזכותך! מבחינה אישית לימדת אותנו להעריך, לכבד ולדאוג לאחרים, ומבחינה לימודית לימדת אותנו דבקות במטרה מהי, טוהר בחינות, חריצות והשקעה.
יש לך לב ענק ואת מכילה, רגישה ואכפתית לכל הסובבים אותך. אנחנו מעריצים אותך על הנכונות התמידית שלך לעזור, להקל ולדאוג לכולם. וכשאמרנו שתמיד עשית בשבילנו הכל אנחנו מתכוונים באמת ל-הכל. ממש לא משנה מה השעה ביום וכמה גורמים אחרים צריך לערב, כשאת עושה משהו זה תמיד על הצד הטוב ביותר, ואם זה לא מושלם זה לא בכלל. זה ידוע שאם פנית לסימונה עם בעיה -היא מייד תיעלם כאילו מעולם לא הייתה. הבטחת לנו את זה ביום הראשון שנפגשנו וכמו תמיד- קיימת את ההבטחה.
לימדת אותנו שהשמיים הם הגבול- הראית לנו את הדרך להצליח וביחד עשינו את הדרך הנפלאה הזאת של שנות התיכון החשובות בחיינו איתך. לא היינו יכולים לעבור זאת בלעדייך, ועל כך אנו מודים לך אינסוף פעמים.
אין שום ספק שאנחנו הכיתה הכי טובה בשכבה! וכל זה לא היה קורה ללא תמיכה בלתי פוסקת שלך והאמונה שלך בנו.
אין כל כך הרבה מילים שיוכלו לבטא עד כמה השארת חותם על חיינו וההערכה והאהבה שלנו כלפייך היא אינסופית. עכשיו כשאת מנהלת את בית הספר אנו בטוחים שתנהיגי את בית הספר למקומות הכי גבוהים שאפשר בדיוק כמו שהנהגת אותנו!

סימונה, תודה לך על הכל!!

אוהבים אותך הכי הכי בעולם!!
שלך תמיד, תלמידי כיתה………….

תודה רבה לך על שנתיים נהדרות ומלאות בחוויות, בעודנו כותבים לך מכתב פרידה אנו  תוהים עם איזה תיק ונעליים תגיעי מחר…

ועכשיו ברצינות

אנו רוצים להודות לך על האהבה  והדאגה, להביע את הערכתנו על כך שראית בנו אנשים בוגרים, הסתכלת עלינו בגובה העיניים והאמנת ביכולנו להשיג כל מטרה.

תודה על העזרה הרבה שלך שלא היתה לה סוף. תודה על ההשקעה, התמיכה בכל אחד ואחת גם ברגעים הקשים.

עברנו איתך כל כך הרבה חוויות מהנות, היית לנו כחברה טובה, שותפה לצחוק וכמוצא לכל צרה. (והיו לנו מספיק כאלו).

מאחלים לך הצלחה בהמשך הדרך

אוהבים אותך ומעריכים

כיתה יב/5

למורתנו היקרה רונית ,

נתחיל בתודה, תודה רבה על 3 שנים מדהימותֱ!

על כך שעודדת כל אחת מאיתנו.

על זה שפרגנת, שימחת, ונתת מסרים לחיים,

על כך שתמיד היית עם חיוך על הפנים.

במשך 3 שנים חווינו ביחד חוויות מכל הסוגים:טיולים מבחנים, הפרעות ואיחורים.ואת תמיד ידעת כיצד לפתור דברים בחיוך ואהבה.

רוניתוש, אנו תלמידיי '׳ב-10, מודים לך על השנים הנהדרות

בעודנו כיתה חדשה הגעת אלנו, עם מרץ ורצון לעשות את הטוב ביותר כדי שנצליח.בשנים הללו, היו עליות ומורדות, בכי וצחוק, רגעים שמחים יותר ושמחים פחות– גם ברגעים הפחות טובים, גילית מסירות רבה, ולא איבדת ולו במעט את המרץ, הנחישות והרצון שלך לעשות את הטוב ביותר.

במהלך 3 השנים שעברנו יחד זכינו להכיר מורה נפלאה, ומעבר לכך – אדם מדהים.

תודה לך על המסירות והדאגה האין סופית, על העזרה בכל כך הרבה תחומים, על ההקשבה והתמיכה הרבה מאחלים לך מכל הלב והנשמה, שתישארי אדם נפלא כמו שאת, אדם אחראי ורציני ועם זאת אדם חם, דואג ואוהב..

מאחלים לך המון הצלחה בחיים, בכל דרך שרק תבחרי ובכל דבר שתעשי.

אוהבים תמיד ובלי סוף,

כיתה י׳ב-10.

לפני שלוש שנים  התחיל המסע שלנו ביחד והדבר הכי קשה שנשאר לנו לעשות הוא לסכם את התקופה עם המחנכת הכי מיוחדת שלנו. איך אפשר בכלל לסכם את התקופה איתך, זהבה? האמת היא שאי אפשר לסכם!

אי אפשר לשכוח את היום הראשון שפגשנו אותך. הגעת אליו עם חיוך ענק, מאוזן לאוזן, ומרץ מטורף שיש רק לך. ואנחנו, חבורה של ילדים שרק עכשיו הגיעו לתיכון, לכיתה חדשה המורכבת ממופתניקים "אמיתיים" וכאלה שהצטרפו זה עתה, כיתה כזו שזקוקה לך ולאנרגיות הרבות הטמונות בך ובשנייה יוצאות החוצה.

מיד ידענו – זו אהבה ממבט ראשון!

עברנו שלל טיולים והרפתקאות, אך מעבר לכל החוויות לימדת אותנו איך להיות בני אדם טובים יותר.

זהבה, רק את אף פעם לא הפסקת להאמין בכל אחד ואחת מאיתנו ולא וויתרת עלינו לשנייה. אפשר לומר (יותר נכון…חובה לומר) שזכינו!

את האדם היחיד שהצליח להכיל אותנו במשך שלוש שנים. אנו מודים לך על כל שנייה בה פעלת מחוץ לחובות תפקידך על מנת להשיג לנו את הטוב ביותר שרק אפשר, על זה שנלחמת למענינו כנגד כל העולם גם כשלא תמיד הגיע לנו,  מודים לך על זה שלא הפסקת להתקשר אלינו וגררת אותנו מהאוזניים לבית הספר. במשך 3 שנים שבהן חינכת אותנו צעקת עלינו, כעסת עלינו, בכית איתנו, שמחת איתנו – והכי חשוב, גרמת לנו להגיע (בקושי חחחח אבל באמת ניסינו) לבית הספר בהרגשה שלכל אחד מאיתנו יש מקום מיוחד משלו. אנו הכוכבים שלך זהבה, ובזכותך גרמת לכל אחד ואחת מאיתנו לזהור ולנצנץ, כמו שאף אחד אחר לא עשה לפנייך. הפכת אותנו לכיתה מאוחדת, למין משפחה אחת גדולה ובראשה את עומדת – האמא השנייה שלנו. הפכת אותנו לאנשים חושבים, למנהיגים קטנים שמחכים לטרוף כבר את כל העולם – והכל? הכל בזכותך.

את האדם הכי מדהים ומיוחד שהעולם הזה יכול היה להפגיש אותו איתנו. רק את היית לנו לאוזן קשבת והצלחת להבין באמת את כל הדברים שעוברים עלינו באותם רגעים קשים שדיברנו איתך עליהם, רק את היית יכולה להבין את הבדיחות הפרטיות שלנו ככיתה, רק את הצלחת לסבול אותנו במשך 3 שנים…לא שזה מפתיע….

אז..מי היה מאמין שנגיע לרגע שממנו התחמקנו עד הדקה האחרונה…

כולנו יושבים כאן ביחד, כותבים לך ברכה, מרגישים את הלב פועם רק מלחשוב על הסיום,

אך למעשה, ככל שאנחנו מתקרבים אל הסיום העצוב שבו ניפרד ממך ונתחיל את הפרק הבא בחיינו, אנו נזכרים שהרווחנו אדם שילווה אותנו לכל אורך הדרך, וחיוך עולה מיד על פנינו.

"לזכור את העבר, לחיות את ההווה, להאמין בעתיד"

בכל שניה ושניה שעוברת את גורמת לנו להאמין בעתיד זהבה,

אוהבים אותך כל כך ונזכור אותך תמיד,

הכוכבים שלך,

י"ב 3

עם עלייתנו אל החטיבה העליונה קיבלנו אותך כמחנך הכיתה.

 כיתה קטנטנה שזה עתה הגיעה אל המבנה של הגדולים מיד נוצר בנינו חיבור מיוחד וקשר כמו של אמא אל ילדיה .כל אחד מאתנו הרגיש שהוא בשבילך עולם ומלואו

ידע מעומק הלב שאתה רוצה את טובתו.

תמיד היית פה בשבילנו

לעזור, לתמוך ולעודד את כולנו.

אנחנו בהחלט יודעים, כמה לא קל

ומה רב הכובד שעל כתפך הוטל,

אנחנו קבוצת תלמידים בהחלט לא קלה, בלשון המעטה,

הפרעות קשב וריכוז, אצלנו זה "בקטנה. תמיד על כל טענה ובקשה הכי קטנה או מעיקה תמיד ידענו למי לפנות ותוך שנייה העניין מסודר

ובכל זאת לא הרפת ואת כולנו המרצת להצלחה.

עודדת, תמכת. נתינה אין סופית אצלך פשוט עוד מערכה.

איתך ידענו שלבגרות נלחמים.

ניגשים עם "רעל בעיניים", ומצליחים. ושבסוף יא אמרת לנו את הבשורה כי אותנו אתה עוזב ויוצא לדרך חדשה בחייך לא ידענו איך מתמודדים עם זאת ואיך עוזבים מחנך שהיה כמו אבא מבטיחים לשמור על קשר תמיד ותמיד לעדכן ולהתעדכן תודה על שנתיים של נתינה ואהבה

במהלכן ידעת תמיד לתת מילה טובה

במהלכן ידעת להציב גבולות מאוד ברורים במהלכן ידענו עליות וגם מורדות

במהלכן הקפדת וטרחת על גיבוש ואיחוד

על שיחות עם הבנות, עם הבנים – ביחד ולחוד .

 אוהבים מעריכים וכבר מתגעגעים יב' 4

מיקי היקר מי היה מאמין ששלוש שנים עברו כך.

רצינו להוקיר לך תודה על שהיית שם בשבילנו וכל שעשית היה לטובתנו ,גם אם לפעמים לא ידענו לקבל ולהעריך את הנעשה בסופו של דבר הבנו שעשית זאת מאהבה.

תודה לך על המסירות והדאגה האין סופית, על העזרה בכל כך הרבה תחומים ועל ההקשבה גם ברגעים הפחות טובים.

תמיד אהבת ועזרת ללא תנאים ולא משנה מה קרה הגנת עלינו מפני כל המורים.

הכנסת בנו כוח רצון ועשייה רבה על מנת שבסוף נגיע לתוצאה טובה. ומעבר להיותך מורה למתמטיקה אתה גם מורה לחיים שאת עולמנו הצליח להחכים ,הטמעת בנו דרך ארץ ,מסירות, יושר וכנות ולימדת אותנו את ערכי הדת ומהי חברות.

מאחלים לך שתישאר בן אדם נפלא מלא צניעות והרבה חכמה ושחייך יהיו מלאים באור, אושר ואהבה.

אוהבים ומעריכים כיתה יב'2

 "הג'ונגל של מיקי"

מי היה מאמין?

חלפו להן 3 שנים שבהן עברנו יחד המון חוויות, קטנות וגדולות. והנה הגיע הסוף.

אנו עומדים רגע לפני קו הסיום, בוגרים, מנוסים ונבונים יותר. ואת מהווה חלק גדול מכל התהליך הארוך והמורכב הזה.

אין ספק שלא קלה הייתה הדרך, היו המון רגעים קשים אך את לעולם לא ויתרת לנו ולא עלינו ובדרכך המיוחדת ובאין ספור שיחות תמיד החזרת אותנו לתלם. אף אחד מאתנו לא היה יכול לבקש מחנכת טובה יותר לתקופת התיכון. עברת יחד אתנו את התקופה המשמעותית והחשובה ביותר בחיינו, בה עוצבו האופי והאישיות שלנו, ואת תמיד תהיי חלק בלתי נפרד מהם.

מעבר לכל עזרה ותמיכה שהצעת לנו, תמיד הרגשנו שאת מבינה את הבעיות של כל אחד ואחת מאתנו כי תמיד ידעת להגיד את המילה הנכונה ולעזור לנו להמשיך הלאה.

בכל שיעור שלפת דוגמאות למכביר ואת המשפטים המיוחדים שלך נזכור לכל החיים. אולי "הנבואה ניתנה לשוטים", כמו שאת נוהגת לומר בכל הזדמנות, אבל ידוע לכולנו, וזו לא נבואה, כי  אותך נישא בליבנו לכל מקום שנלך כי נתת לנו כלים לחיים ועל כך תמיד נודה.

תמי, את אדם מדהים, ידועה בחוכמתך הרבה, חרוצה, אנרגטית ולא עוצרת לשנייה. אנו מאחלים לך שכך תישארי כל חייך ותקריני גם על דור ההמשך את כל הטוב והאנרגיה שבך כי זה מה שעושה אותך אישה ומורה מיוחדת.

כולנו מודים לך על 3 שנים נפלאות  בהן תמיד שימשת לנו אוזן קשבת, יעצת לנו, תמכת בנו והכי חשוב הכלת אותנו.

אנו מאחלים לך המון הצלחה עם דור ההמשך בבית הספר ובכלל. בטוחים שבליבך הרחב יש מקום להמון תלמידים.

אוהבים אותך ונאהב תמיד, אמא שנייה שלנו, מקווים שתנצרי אותנו בליבך.

שלך לתמיד

תלמידי כתה י"ב/3

מורה יקרה ואהובה שלנו,

קצרה היריעה מלתאר את כל מה שעשית עבורנו במשך 3 שנים.

ידוע לכל, כי היינו תלמידים שדרכם התאפיינה  בהמון אתגרים, מורדות ועליות.

ובכל זאת לא ויתרת, המשכת, האמנת, והלכת לצדנו בעקביות מוערכת.  הקנית לנו ערכים חשובים ודרך ארץ ,וכל זאת במטרה לחזק ולהעצים אותנו.

לעולם לא קיבלת אף תירוץ שאיים להסיט אותנו מהדרך.  תמיד היית נחושה בהתמדה שלך כלפינו וגם ברגעי משבר היית תמיד שם בשבילנו.

הנה -הגענו לקו הסיום בזכותך.

אומרים שמורה טוב הוא מורה לחיים, ואנו מרגישים שרית שמשפט זה נאמר עלייך.

תודה שהיינו עבורך כמו הילדים שלך,

 בשבילנו היית כאמא דואגת, מעודדת, תומכת, ותמיד על המשמר.

אז איך מסכמים תקופה  ובו זמנית נפרדים?

מודים על  שנפלה בחלקנו הזכות להכיר מורה עם אישיות מיוחדת כמו שלך, מוקירים את פועלך ואהבתך אלינו ונוצרים את הזיכרונות היפים בליבנו.

תודה שהיית למעננו בכל רגע וזמן נתון.

מאחלים בריאות, סבלנות והצלחה עם המחזורים הבאים,

תישארי מי שאת.

אוהבים אותך וכבר מתגעגעים.

יב' 4

המסע של ט/2

כולנו זוכרים את היום הראשון בחטיבה, בו קיבלו אותנו מחנכות הכיתה, יהודית ולימור המדהימות, שדאגו לנו ועזרו לנו לפתור את כל הבעיות.

חלפה לה שנה, ועלינו לכיתה ח', ולבנה המקסימה נכנסה לתמונה, ותמיד ידעה מתי להגיד מילה טובה.

בשנה האחרונה שלנו בחטיבה, זכינו להכיר מורה שהיא גם חברה, עדי.

עברנו יחד שנה מדהימה, ובתוך שניה הפכנו להיות למשפחה, "משפחת ט/2".

זו הייתה שנה משמעותית גדושה בחוויות– כעסנו, צעקנו, רבנו, התלוננו, והכי חשוב צחקנו.

למרות שהיו לחצים רבים והמון מבחנים, עזרת לנו לפתור בעיות וקשיים אפילו אם לפעמים היינו מעצבנים.

אנו רוצים להודות לך על עשייה אינסופית, מסירות, והתמדה, והכול כדי שניכנס בחיוך לכיתה.

היית בשבילנו מעבר למחנכת, היית לנו לחברה. תמיד כנה, אוהבת ודואגת, הענקת לנו חום ואהבה, והיית זמינה אלינו בכל שעה – ממש כמו אמא שנייה!

אנחנו כל כך שמחים שנפלה בחלקנו הזכות לעבור את כיתה ט' יחד איתך ומודים לך על שהענקת לנו שק של ערכים משמעותיים וחשובים שיובילו אותנו בדרך הישרה!

ועכשיו לפני שאנחנו נעמדים מול אתגר נוסף בחיינו ועוברים לתיכון, אנחנו רוצים לאחל לך מכל הלב והנשמה שתישארי בדיוק כמו שאת, אדם נפלא ומורה מדהימה. שיהיה המון הצלחה בהמשך, בכל דרך בה תבחרי ובכל דבר שתעשי. ותמיד תזכרי זאת לא פרידה אלא התחלה חדשה.

מעטות המילים שיוכלו לתאר את אהבתינו והערכתינו אלייך!!!

בהחלט אפשר להגיד שזכינו!

מכל הלב,

משפחת ט/2

הינה עברו להן שלוש שנים יחד שגם הן יותר מידי.

 למדנו, צחקנו, התלוננו, סבלנו וחווינו חוויות רבות ביחד.

הדרך הייתה ארוכה אך בסופו של דבר הצלחנו לגבור על כל הקשיים וזה בעיקר בזכותך ובזכות כך שתמכת בנו, עזרת לנו ולא וויתרת עליינו ורק בגלל זה מגיעה לך מדליית זהב.

מקווים שבתור כיתת החינוך הראשונה שלך לא היינו מעצבנים וקשים יותר מידי ושעדיין יש בך את הרצון להמשיך ולחנך. אנחנו רוצים להגיד לך שאת המחנכת הכי טובה שיכולנו לקבל.

תמיד נזכור אותך כשלגייה למרות שלא היו לך גמדים אלא מפלצות,

לעולם לא נשכח את השיחות שהתקשרת כדי לבדוק מה עם ההברזות

ותמיד ניזכר בשיחות שבהן לא הפסקנו להתלונן ולהתמרמר ולמרות כל זאת, נשארת איתנו ולא ברחת.

לכן, ברגעים האחרונים של השנה, ברצוננו לומר המון תודה.

תודה על העזרה ברגעים הקשים,

תודה על תחושת החום והביטחון שהענקת מבפנים,

תודה על התמיכה והייעוץ המתמיד

שכמובן יהיו משמעותיים בחיינו בעתיד.

תודה על ההקשבה, הנתינה וטוב ליבך

ושתמשיכי להיות ״מורה לחיים״ כפי שהינך,

ושתדעי לך שהרבה מהצלחותינו הן בזכותך!

תמיד תישארי בליבנו, אוהבים אותך

י״ב 3 המפלצות שלך

לרינת מורתנו האהובה!

"יש נתיבים רבים לליבו של אדם, העושים אותו ליקר ומשמעותי, כל מעשה של טוב לב, כל רגע של יחד, כל מילה של שבח או ניחומים… אלו הנתיבים, השבילים שעם הזמן הופכים לדרכים הראשיות שלאורכן מתנהל המסע המשותף."

לפני שנתיים בהגיעך לכיתה עומדים אנו נבוכים, צוחקים ובעיקר לא מבינים, לא מבינים את גודל האהבה, ההכלה, התמיכה, הכתף החמה, העצה הטובה שלימים בלעדיהם לא נוכל.

את המתנה שקיבלנו ולא יכולנו לקבל טובה יותר, כמו אמא ששומרת על ילדיה, לביאה שדואגת ועוטפת צאצאיה. שימשת לנו כ"גשר על מים סוערים", תמכת ברגעים הטובים והקשים.

הקפטנית של הספינה, הושטת אותנו אל חוף מבטחים,

דאגת שלכל אחד יהיה את מקומו ושתמיד נהיה בריאים ושלמים. עם האישיות הסוחפת שלך והכריזמה הבלתי פוסקת הדבקת אותנו ברוח הלחימה שלך,

הוצאת מכל אחד את המיטב ולימדת אותנו להפיק את הטוב,

וכמובן שאת כולנו ידעת לאהוב.

חינכת אותנו קודם כל לאמת

גם אם היא הייתה מעט קשה מליבך תמיד ידעת לתת.

היית שם לאורך כל הדרך הקשבת, ייעצת והחשוב ביותר הוא שתמיד היית בכל שעה ובכל דקה.

למדנו ממך להקשיב, להיות בני אדם טובים יותר, אנשים מוצלחים יותר וחברים טובים יותר.

"שום דבר זה לא סתם", מנטרה שבמשך השנתיים הללו שמענו לפחות פעם ביום

וכעת אנו מבינים את המשמעות.

לא סתם נכנסת לכיתתנו והשארת אותנו המומים,

לא סתם כעסת, שמעט את הגבולות היינו עוברים.

לא סתם תמכת ושיבחת כשהיינו מצטיינים,

לא סתם חיבקת ועטפת כשלך היינו בוכים.

לא סתם נתת לכל אחד מאיתנו ארגז כלים,

שחקוק בליבו וישא אותו לכל החיים.

כמובן שלא שוכחים שזוהי שנתך האחרונה בצוות המחנכים,

זהו הפסד גדול לתלמידים, כי את מקור השראה לכל הסובבים.

כיום הולכים ברגשות מעורבים, הדמעות שזולגות מכאב וחיוך על מיליוני רגעים.  תמיד תהיי עבורנו זיכרון של מקום טוב ובטוח מקום של פינה חמה ואהבה גדולה.

ולכם חברים יקרים!

לפני שלוש שנים הגענו לכיתה שהיא ממש "קיבוץ גלויות",

מהרגע הראשון חשבנו שיהיו אין ספור מלחמות.

אך למזלנו הדבר לא קרה,

למדנו להכיר במהרה.

התגבשנו, התחברנו, רבנו, התפייסנו, כעסנו, צעקנו

והחשוב יותר הוא שהתאגדנו,

הפכנו למשפחה!

אני מאחלת לנו שנעמוד במטרות שנציב לעצמנו בחיינו,

שנהיה אנשים שקולים, סובלניים וטובים הרבה יותר.

אני מאחלת שנהיה מאושרים כל אחד בחלקו,

שניישם את מה שבמשך שנתיים למדנו כל כך טוב מרינת.

תודה על שלוש שנים בלתי נשכחות,

מסיימים היום בדמעות.

רינת, את בליבנו לעולמים

 י"ב1 אותך אוהבים ומוקירים.

לסיגל היקרה:

הנה חוזרת לה אותה קלישאה

ואת נפרדת השנה מעוד שכבה.

אבל ישנה מציאות יותר קשה וכואבת

כי יב'5 אותך השנה עוזבת.

אז לפני שהאורות יכבו וירד לו המסך

יש לנו כמה דברים שאנחנו רוצים לומר לך.

דבר ראשון תודה על הכל

שנתת לנו את האפשרות ללמוד, להחכים ולשאול.

תודה לך על כך שאת תמיד שם

ובשבילנו הופכת את כל העולם.

תודה על שיעורי חינוך ,טיולים והרצאות

שבכל אחד מהם למדנו עלייך רבות.

את הקרקע היציבה שלנו, הגלדיאטורית בשדה הקרב

וגם כשקשה את שם כדי לשפר את המצב.

כל כיתה תחלום על מחנכת כה חמה ודואגת

שאת התלמידים שלה היא כל כך אוהבת.

שלוש שנים שעברו בקצב מדהים

והנה עוד רגע אנחנו עולים על מדים.

אבל את המפקדת הראשונה שלנו אנחנו לעולם לא נשכח

ואנחנו מודים על כל רגע וחוויה שעברנו יחד איתך.

אומנם הדמעות זולגות והסתיימה לה תקופה יפה

אבל כמו שאת תמיד אומרת "זה הזמן שלנו להרים את הכפפה".

תודה על כל כך הרבה שנים שהגיעו אל סופן

וכשיגיע הזמן לעזוב אישה מדהימה כמוך אף אחד לא יהיה מוכן.

משפט ישן אומר שלא צריך לבכות שדברים נגמרים אלא צריך לשמוח שהם קרו

אז אין דבר משמח יותר מלהכיר אותך, האמא הדואגת והאוהבת שאת.

אוהבים אותך מעבר למה שכל אחד אחר מסוגל

כיתה יב' 5 או במילים אחרות

"הטעויות של סיגל"

לגבי, מחנך יקר שלנו,

רצינו להודות לך על שלוש השנים הנפלאות שעברת איתנו. הגענו לתיכון מפוחדים, מלאי חששות וציפיות ולא ידענו מה מחכה לנו. בפתח הכיתה המתנת לנו, בזרועות פתוחות ובחיוך הרחב שלך, מוכן לקבל אותנו, להעניק ללא גבול ומבלי לצפות לדבר בחזרה. במהלך התקופה הנהדרת הזו שימשת הן כמורה מקצועי להיסטוריה והן כמחנך. העברת לנו ידע נרחב הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית והיית יותר מסתם מחנך. ליווית אותנו בכל בחירה ובחירה ובכל החוויות שלנו ככיתה והיית חלק בלתי נפרד מאיתנו.

אם לא היית שלנו סביר להניח שלא היינו מה שאנחנו היום. למדת להכיר את כל אחד ואחת מאיתנו ואנחנו הכרנו אותך. התמודדת עם קשיים שלא כל מחנך היה מתמודד ולא ויתרת לנו לרגע. הכל כדי שנגיע לרגע המיוחל.הנה אנחנו כבר בוגרים ובזכותך למדנו כל כך הרבה על החיים. עוד קצת ואנחנו על מדים, שומרים על המדינה ומייצגים בכבוד את אותם ערכים שדאגת להשריש לנו.אין ספק שנתגעגע אליך ונחשוב עליך הרבה יותר ממה שאתה רק יכול לתאר. אבל זה לא הסוף, מבטיחים לחזור לבקר!

מאחלים לך המשך הצלחה פוריה ושנים רבות של חינוך ועשייה.

תודה לך על כל כך הרבה! אוהבים ומעריכים,

הנסיכים שלך (2016-2018).

אושרת היקרה שלנו!

הינה חלפו להן שלוש שנים, ורצינו להקדיש לך מספר מילים.

שלוש שנים מלאות חוויות, משברים, רכבת הרים ואנשים מוזרים.

שלוש שנים בהן לימדת אותנו יותר משמילים יוכלו לתאר.

רצינו לומר שלנו זאת הייתה זכות ענקית להכיר אותך, בשבילנו לא היית רק מורה אלא גם אם, אחות, אח, אבא, חברה ואף מודל לחיקוי.

תודה שבכל שעה אפשרית שמחת לתת את כל כולך למעננו.

גם אם זה היה בזמנים בהם בילית עם משפחתך, תמיד אותנו קיבלת בהבנה, אהבה ובאוזן קשבת.

איתך הצלחנו לעבור את החששות והפחדים וכל מי שרצה לשתף אותך, ישר העמסת אותו בשלל של פתרונות והצעות לכל בעיה או לפחות הצלחת לגרום להעלות את מצב הרוח והאופטימיות להמשך הדרך.

רצינו להודות לך על תקופה כה משמעותית בה חינכת אותנו במטרה שנשפיע ונעצב את העתיד שלנו.

תודה על הנדיבות, טוב הלב, על היחס החם והאוהב, הרגישות, האמפטיות, על הנתינה וההבנה, על כך שתמיד בכל עת בדקת ושאלת אם אנחנו בסדר, שלמרות הקושי, הלחצים והפחדים דאגת שלא ניפול, שלא נפרוש ונעזוב את הכל ושנשאר יציבים.

תודה שהשקעת בנו אינסוף שעות ומצטערים מכל הלב שלפעמים ההשקעה בנו הייתה כרוכה בעצבים, גם שלנו וגם שלך… (בעיקר שלך (: )

תודה על היותך מקור ביטחון ומשענת יציבה על כך שהאמנת בכל אחד ואחת מאיתנו ונתת לנו, לא לשווא, תקוות והצלחות.

דעי שרק בזכותך עברנו את התקופה הזאת בהצלחה רבה.

מקווים שנוכל לשמור על קשר גם בהמשך…

בהזדמנות זו אנו רוצים לאחל לך בהצלחה בהמשך החיים, (שלא ישרפו לך את הגבות!) ושבעזרת השם ייוולד לך בן.

אוהבים אותך (יותר מאהבתו של אבי לפולין)

שלך לעולמים י"ב 12

(הזבלנים)

לשלומית המקסימה שלנו,

הנה חלפו להן 3 שנים ואנחנו רוצים להקדיש לך כמה מילים,

היום כשאנחנו יושבים מול דף ריק ומנסים למלא אותו במילות פרידה אלייך,

אנו מגלים כי הדבר אינו קל.

 בכל הקשור לגבולות ביה"ס היית לנו אמא דואגת ומסורה שדרשה לראות אותנו כל יום בבית הספר שמחים ומרוצים. אנו רוצים לומר שלנו זו הייתה זכות גדולה מאוד להכיר אותך.

רצינו להודות לך על תקופה כה משמעותית בה חינכת אותנו במטרה שנשפיע ונעצב את העתיד שלנו.

עברנו ביחד לא מעט אכזבות ולעיתים חילוקי דעות והיו גם לפעמים כמה שבריי יד פה ושם.. כמו כן רצינו להגיד לך סליחה על כל הבעיות שגרמנו לך.

 אנחנו יודעים שלא עשינו לך חיים קלים ולפעמים צחקת מהשטויות שלנו.

בטיולים צעדת יחד איתנו ותמיד דאגת לתעד את הרגע כדי שיהיה לנו למזכרת. הרמת אותנו כשהידרדרנו בלימודים ותמיד חיפשת דרכים לעזור.

כשהברזנו מיהרת להגיב ולהתקשר להורים מכיוון שהעתיד שלנו חשוב לך.

 מה שעשית בעבורנו לא כל אחד עושה ושום דבר לא ברור מאליו.

 ועל כך אנחנו רוצים להגיד לך תודה.

תודה על הנדיבות, טוב-לב, על היחס החם והאוהב , על הרכות, הנתינה, השיתוף, ההבנה, הרגישות, והליטוף , על ההתעקשות שנביע את דעתנו ונסביר את עצמנו, על כך שתמיד שאלת ובדקת שהכל בסדר.

 הפכת את בעיותנו לקלות יותר..

 רוצים לאחל לך הצלחה בהמשך הדרך ושתמיד תשארי כמו שאת,

 מקווים לראות אותך גם אחרי סיום הלימודים

ולשמור איתך על קשר לעוד הרבה שנים.

אוהבים אותך י"ב 8

דבר הכיתה

שלוש שנים מסתיימות להן היום! שלוש שנים עברנו יחד, שנים שבהן עברנו תהליך.
התבגרנו, למדנו וחווינו אינספור חוויות (אם מרחוק ואם פנים אל פנים).
בכל אחת ואחת מחוויות אלה, את, אפרת, היית לצידנו, ואנו רוצים להגיד לך תודה על הכל!
תודה על היותך אוזן קשבת, על נתינה ללא גבולות, על כתף חמה ותומכת, על כל השיעורים המיוחדים שהעברת, על המורל החזק שנטעת בכל אחד ואחת מאיתנו.
לפעמים עשינו "קצת" בעיות וצרות, אך את אף פעם לא איבדת תקוות.
את יותר ממחנכת, יותר ממורה, את היית בשבילנו כמו חברה.
זוהי סיומה של תקופה נפלאה, שעבור כולנו היתה קסומה.
נכון שהקורונה אל חיינו חדרה, אבל בזכות בית הספר והמסגרת שהוא נתן לנו, צלחנו גם אותה.
זה המקום לומר תודה, גם לליאל המקסימה, שאותנו שנתיים ליוותה עם המון אהבה ונתינה.
אנו רוצים אף להודות לענת רכזת השכבה, ולרעיה המנהלת, שתמיד דאגו, עזרו, תמכו והוכיחו לנו שיש אוזן קשבת וכתף תומכת בכל רגע ורגע.
תודה על שלוש שנים מלאות בערכים ובאהבה.
דרכינו נפרדות עכשיו, אך אנו בטוחים שנשמור את הערכים שספגנו כאן תמיד!
קשה להאמין שכך חלפו להן שלוש שנים, שנים של אהבה ללא תנאים. אומנם אנחנו עוברים, אך לעולם לא נפרדים!
מקווים שאותנו לא תשכחי, ועלינו תמיד תחשבי.

אוהבים,

כיתה ט'2

דבר הכיתה,

עברו חלפו להן שלוש שנים נהדרות, שבהן עברנו חוויות בלתי נשכחות.
התחלנו את כיתה ז' בהתרגשות רבה, ומהר מאד עסקנו בגיבוש הכיתה עם המחנכות שני ממן ומיטל פרץ המקסימות.
ענת, בכיתה ח' אלינו הגעת עם מרץ ורצון לעשות את הטוב ביותר עבור הצלחתינו.
ידענו עליות ומורדות, בכי וצחוק, רגעים שמחים ולפעמים גם רגעים עצובים, אך בכל רגע תמיד היית שם במסירות רבה, בנחישות וברצון לעשות את הטוב ביותר.
בתקופת הקורונה, בזמן שהיינו בסגרים, דאגת לשמור על קשר רציף עם כל אחד ואחת מאיתנו, ובזכותך הרגשנו את הביחד, גם שכל אחד היה לבד.
נזכור את:
מפגשי השיח האישי במעגל, את אמרות הפז שהיית תמיד שולפת, וזה הזמן לגלות לך ,כי לא תמיד הבנו אותן…חחחח
את מילת המפתח שהייתה שגורה בפיך, והיום אף היא שגורה בפינו: "תודה".
את הטיול השנתי לנגב, שאותו ליווית ביד רמה, הענקת לנו תחושה טובה, לימדת אותנו להסתכל על הנופים היפים שיש בארצנו, הכנסת בנו מוטיבציה אף על פי שהיה קשה ומתיש, ודאגת להנעים את זמננו במסיבת דיסקו מטורפת.
בכל בוקר כשנכנסת לכיתה, ראינו שלנגד עינייך עמדה מטרה אחת והיא -הנכחתנו, הצלחתנו וטובתנו.
עכשיו, כשאנחנו במרחק פסיעה מהחטיבה העליונה, אנו רוצים להודות לך על הזכות שנפלה בחלקנו לקבל אותך כמחנכת, ולהכיר אדם מדהים ומיוחד כמוך.
ממך ניקח צידה לדרך לכל חיינו, ובטוחים אנו שניישם את העקרונות והערכים שלמדנו ממך.
תמיד תהיי עבורנו זיכרון של מקום טוב ובטוח, מקום של פינה חמה ואהבה גדולה.

אוהבים ומודים

תלמידי כיתה ט'4